התכוונתי מאד לקום מוקדם, לאכול משו, ללכת לקנות ירקות בסופרמרקט כדי לבשל לעצמי לערב, ולרוץ לים, שהתגעגעתי אליו כל כך.
הבחורה בקבלה בהוסטל, ליזה המהממת, אמרה לי שהתמזל מזלי, כי בימי רביעי ושבת יש פה שוק פירות וירקות ממש טוב, שיתאים לטבעונים (אחרי שאמרתי לה שאני לא רוצה לקנות נקניקים וגבינות בסופרמרקט, ומחפשת שוק טוב).
אז לקחתי תרמיל ריק, וניגשתי.
השווקים בפורטוגל מעולים ומרגשים בכל פעם מחדש, אבל השוק הזה נכנס לי ללב במיוחד.
מפה לשם, עברו שלוש שעות מאז שהגעתי לשוק, שיש בו חמישה מתחמים שונים:
*פירות, ירקות ופרחים. תוצרת פורטוגל.
*שוק ענק של דגים, שלא צילמתי, כי ממש בכניסה היה שולחן ענק עם ראשים ענקיים עוד יותר של דגים, וגם צלופחים בגובה שלי. נסוגותי לאחור.
*מתחם ביגוד זול, מעולה, ובכל המידות.
*גבינות, נקניקים, מרקחות, ריבות, יינות, תבלינים ושמנים. בחנויות שוק קטנות ומעוצבות.
*המון בתי קפה ומסעדות שמגישות אוכל טרי, על בסיס מוצרי השוק.
**מתחם בונוס שישי, בדרך לשוק: שוק פשפשים קטן וטוב. מדור התכשיטים מעניין במיוחד, עם תכשיטים עתיקים פורטוגליים וגם מגני דוד מכסף. המוכר טוען שמשנות ה-20. אני לא בטוחה בכלל.
בתמונה, מאפה ירקות טבעוני, במסעדונת חמודה, ו- חכו לזה- כשרה. הכי לא ציפיתי. יש גם, כרגיל, מיץ תפוזים סחוט כי ככה זה בפורטוגל. והמוני פנסיונרים ופנסיונריות לוגמות קפה ומשוחחות שיחות חכמות על החיים.
השוק הספציפי הזה נשלט על ידי נשים ביד רמה. אני חושבת שתשעים אחוז מהחנויות, בתי קפה ובסטות מנוהלות פה על ידי נשים, וכמו בכל שוק, הן צועקות "רק היום" ואת מה שהן מוכרות בקול רם ועמוק.
אז עם הריחות המעולים של הבישול, ותחרות הצעקות המרינה, אני מרגישה כמו בקרנבל או בקונצרט מעולה.
והקניות? מילאתי תרמיל שלם בירקות ופירות, והתאפקתי מאד מאד עם החולצות (סוודר קומיקס!) ועם ההלבשה התחתונה (זול, תחרתי, במידות שוות, כולל קומביניזונים וסטים שנראים כאילו הוציאו אותם משנות העשרים). אין מקום במזוודה.
והים? כפרה עליו, מחכה לי בסבלנות, קריר ורגוע.
