דלתות מסתובבות חלק ב'
שנת 2019 היתה מוזרה, וגם השנתיים שלאחריה. לא רק שעשיתי חופשות משפחתיות על מלא, נאלצתי להסתגר בבית והפסקתי לנדוד. קיננתי לא מעט, וזה אפילו היה
דלתות מסתובבות – חלק א'
"כנראה שאיפשהו בקמבודיה עלית על איזה הר. ועל ההר אכלת פטריות הזייה. ומאז את בתוך ההזייה של חיים אחרים לגמרי. אפשרות אחרת היא, שאת בתוך
מכירות את זה שאתן מטיילות
מכירות את זה שאתן מטיילות טיול של כמה חודשים ואז נורא מתגעגעות, ואין לכן כוח לעשות כלום וגם הבחירות מתקרבות ואתן מתבאסות ממש שלא תצביעו
בואו נאכל (טבעוני) בפורטוגל – חלק א': שווקים ומנות שיש בכל מקום. כדי לשרוד.
13.9.2019 לפני כן, מספר הודעות מנהלה: **עדיין לא נגמרה החופשה שלי בפורטוגל, אז יש מצב שהפוסט הזה יהיה פוסט מתעדכן, ואמשיך להוסיף לו מידע מדי
השוק של קשקאיש Cascais
התכוונתי מאד לקום מוקדם, לאכול משו, ללכת לקנות ירקות בסופרמרקט כדי לבשל לעצמי לערב, ולרוץ לים, שהתגעגעתי אליו כל כך. הבחורה בקבלה בהוסטל, ליזה המהממת,
Morning view
עשיתי את הבלתי ייאמן, וכדי להזיז אותי מהמיטה וחוסר הכוח, הפכתי לאמא שלי והזמנתי שני סיורים באותו היום. הגדלתי לעשות ואף בחרתי סיור ראשון לשעה
טבעוני מושלם באלג'זור M'o Veggie Bistro
בגלל אילוצי החלפת רכב, אני חולפת על פני החוף המערבי, בלי לתת לו עוד קצת זמן (נשארו לי רק שלושה שבועות, ובינתיים אני נמצאת בחבל
לא רק לילדים!
הייתי בטוחה שזה קטע תיירותי, אבל הרכבות הללו נמצאות בכל מקום, והן משמשות כתחבורה ציבורית פה ועכשיו אין שמחה ממני. אני מרגישה בארץ הקטקטים ומקבלת
שיו, עוד פעם שוקולד! Chocolates de Beatriz. אודימירה
זוכרים את חנות השוקולד המהממת בפארו? זוכרות? ובכן, הגעתי, ממש לגמרי במקרה, אבל אין מקרים, אלוקים היום נחמדה אלי אחרי שלא הפלגתי לספרד- לחנות השניה
אוכל תאי טבעוני באודמיירה – סתם כך באמצע הדרך
קמתי בבוקר בכוונה גמורה לקחת סירה בשני יורו, ולהפליג חמש דקות שלמות לצד השני של הנהר באלקוטים. הצד השני הוא ספרד, עיירה בשם סאנלוקר דה
מעבורת ציבורית. תשתמשו בה!
30.8.2019 אוקיי, אז לוקח לי זמן, אבל הנה נהייתי קצת יותר חכמה. להלן כרטיס נסיעה במעבורת הציבורית לאי, שהוא חוף הים הציבורי של העיר. מחיר
תקלות וארגונים, ולמה בכיתי באמצע בית מרקחת באוליהו
31.8.2019 לטייל עם נכות כמו שלי זה מתעתע. מבחוץ הכל בסדר. הצרכים המיוחדים שלי לא בולטים, אני עוברת כאחת האדם, וגם מרגישה ככה רוב הזמן,
טבעוני בטאבירה! כמו מטמון ייקר ערך. Veganices.
זה מאד מרגש, אבל ממש, בעיר קטנה של 30,000 איש, שמקדשין בה יומם וליל אכילת דגה ועדרים, למצוא מסעדה כמו זו. על הרחוב הראשי, ממש
איך (כמעט) ננטשתי על אי (כמעט) בודד
26.8.2019 היום שלי התחיל אתמול מושלם וחלק. עזבתי סוף סוף את קונגלובו, יש לציין שבעצב רב, אספתי את פיירה שהיתה צריכה לחזור למילאנו, וביחד נסענו
ים, שמש, ים.
לטייל עם עוד אנשים, זה להגיע למקומות שלא התכוונת להגיע אליהם, ולעשות דברים שלא התכוונת לעשות. זה ללכת עם הגחמה של אחרים, אחרי שטיילת לבד